שבוע מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה ואוקראינה ולמראות ולמחזות שלא תיארנו שנראה עוד על אדמת אירופה: כמיליון פליטים הנמלטים מבתיהם, 2000 אזרחים אוקראינים שמצאו את מותם ומאות חיילים רוסים הרוגים – זה מחיר הדמים של שבעה ימי לחימה.

מסוכנות האו"ם לפליטים נמסר כי מדובר בנהירת הפליטים הגדולה ביותר מתחילת המאה, "זרם הפליטים הגובר במהירות עלול להביא למשבר הומניטרי חריף".

הכוחות הרוסיים ממשיכים בהשתלטות על אזורים נוספים והלילה (בין רביעי לחמישי) לראשונה הישג משמעותי לרוסים כשהם כובשים את 'חרסון' – עיר נמל מרכזית בדרום המדינה, במקביל להפצצות קשות שנשמעו גם בשעות האחרונות בבירה קייב.

הנשיא האוקראיני זלנסקי פרסם הלילה "ידע כל כובש: הם יקבלו זעם מהאוקראינים. כאלה שלנצח יזכרו שאנחנו לא נוותר על שלנו".

גורמים אמריקניים אומרים כי נראה שרוסיה מגבירה את התקיפות שלה על תשתיות בבירה. ראש העיר הכבושה חרסון דיווח כי חמושים נכנסו לבניין העירייה ומאמש הטילו הרוסים עוצר על התושבים.

ובזירה הדיפלומטית, אתמול שוחח ראש הממשלה בנט בהפרש של כמה שעות עם נשיא רוביה פוטין ונשיא אוקראינה זלנסקי. הנשיא הרוסי הבהיר לבנט כי התחשבות באינטרסים הביטחוניים של מוסקבה היא בין התנאים המרכזיים ליישוב הסכסוך. בקרמלין מסרו כי שני הצדדים הסכימו להמשיך במגעים.

בתוך כך, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג מאשר כי נפתחה חקירה על פשעי מלחמה שבוצעו במהלך הפלישה הרוסית אוקראינה. על פי הדיווח -בית הדין החל באיסוף ראיות.

שגריר ארצות הברית בישראל, טום ניידס הודה לישראל על שסייעה לגייס עוד מדינות לגנות את רוסיה בהצבעה בעצרת הכללית של האו"ם אתמול. "יש חשיבות רבה לפוליטיקה" הדגיש ניידס. 141 מדינות הצביעו בעד הקריאה לרוסיה להסיג מיד את כוחותיה מאוקראינה, 5 מדינות התנגדו להחלטה ביניהן סוריה וצפון קוריאה. עם זאת, מדובר בהחלטה הצהרתית בלבד וחסרת משמעות מעשית. על הגינוי במועצת הביטחון, שהינו בעל משמעות – הטילה רוסיה וטו.

איתן גלבוע, פרופ' ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בר אילן אומר הבוקר ל'קול חי' כי "התנהלות ישראל נכונה, הצביעה בעד החלטה שתובעת את רוסיה לצאת מגבולות אוקראינה. שוטר רע ושוטר טוב לא רע בדיפלומטיה, עמדתה הרשמית של ישראל היא התייצבות לצד אוקראינה. השיחות של בנט עם פוטין לא שוות שום דבר, פוטין מנצל את זה לצרכי תעמולה".

סין ידעה על התוכנית הרוסית לפלוש לאוקראינה – כך פורסם אמש ב'ניו יורק טיימס' בהתבסס על מקורות בכירים בבית הלבן ובאירופה ששוחחו עם העיתון האמריקני. על פי הדיווח לבכירים סינים הייתה "מידה כלשהי" של ידע על הכוונות של רוסיה אם כי אין וודאות שהתקיימו גם שיחות ישירות בין שני ראשי המדינות.

העיצומים הכלכליים על רוסיה משפיעים מאוד על המצב במדינה, כשהבורסה במוסקבה מתרסקת וערך הרובל נסחר בשפל חסר תקדים.

במקביל, עליות מחירים חדות ברחבי רוסיה וחשש כבד בקרב האוליגרכים הרוסיים מפני החרמה של למעלה מ-40 מיליארד דולרים הנמצאים בבנקים ברחבי העולם.

למלחמה גם השפעה על כל העולם- זינוק במחירי הנפט עלולה להוביל לעליה נוספת במחיר הדלק, וגם חשש מעליה במחיר החיטה – כשרוסיה ואוקראינה אחראיות על ייצוא 30% מכלל החיטה העולמי.